כך מאופיין גיל זה באינספור קשיים אשר מופיעים ברמה האישית, המשפחתית, בין חברים, מערכות יחסים ראשונות, מוסדות (כגון בית הספר), והעולם באופן כללי.
פתרון קונפליקטים הינו עניין מורכב המצריך יצירתיות, תעוזה ופעמים רבות גם נחישות. על מנת להצליח לפתור קונפליקט, בין אם ברמה האישית, הבינאישית או הנפשית, זקוק האדם למרחב פעולה לצד כלים נרכשים, אשר במובנים רבים מומצאים על ידי אותו האדם.לשם כך נעזר הנער בכל אשר רכש עד כה לאורך חייו, תוך שהוא מנסה להמציא עצמו מחדש, לגבש את זהותו, ולמצוא את הדרך שלו להסתדר בעולם, קרי – לפתור את הקונפליקטים המופיעים בחייו.
פתרון קונפליקטים כתהליך אישי בשילוב תמיכה
יש הבדל עצום בין תהליך אישי, אשר מתייחס לאותה הדרך בה הנער בוחר להתמודד ולהתנסות בהתמודדות עם הקשיים והקונפליקטים השונים, לבין לעשות זאת לבד. בכדי להבין את ההבדל, צריך לרדת קצת יותר לעומקו של עניין.
תהליך אישי משמעו עבודה פנימית, בתוך הנפש פנימה, של הנער עם עצמו. למשל, כאשר ניצב בפניו קונפליקט חברתי מסוים, בין אם בין חברים או במערכת יחסים, הנער צריך למצוא את דרכו שלו לפתור את המצב. ההתמודדות עצמה חשובה ביותר, מאחר וזו דרך למידה, דרך לרכישת כלים, דרך לבסס את עצמו באופן אשר מנותק במובנים מסוימים מהמשפחה שהכריעה עד כה עבורו. זהו תהליך לא פשוט, תהליך קשה אפילו, אך הכרחי.
בעוד תהליך אישי מרמז על עבודה אישית, אין הוא מרמז על בדידות. עבודה אישית אינה מתקיימת בוואקום, זאת אומרת ששינוי אינו מתרחש כאשר אין סביבה להתחכך בה, להישען עליה, ואפילו להתרעם מולה. במילים אחרות, תפקיד המשפחה וההורים במהלך עבודתו האישית של הנער איננו להתנתק ולהתרחק, אלא להפך – לספק את הקרקע הפורייה והמיטיבה כדי לאפשר לו להתמודד בעצמו.תמיכת המשפחה בגיל ההתבגרות והתמודדות עם קונפליקטים
כך גם יש הבדל בין תמיכה, כזו המספקת אוזן קשבת ולב פתוח ומחבק, לבין ניסיון לפתור את הבעיות עבורו. למשל, כאשר משוחחים עם הנער, יש הבדל בין להקשיב, לתמוך, לשאול ולהתעניין, לבין להציע פתרונות, לנסות וליזום פתרונות, ואפילו להתערב. חשוב גם להבין כי התערבות מסוג זה יכולה להיות כדיבור, זאת אומרת שהפער בין הקשבה ותמיכה לבין זיהוי הקונפליקט והצעת פתרונות הוא דק מאוד.
לפעמים, לעומת זאת, פונה הנער בבקשת עזרה. כאן חשוב לעצור לרגע ולזהות האם מדובר בבקשת עזרה מתוך מקום של התחמקות, ניסיון לא להתמודד בעצמו, לבין מקום של חוסר אונים, המלווה בחרדות לעיתים וקושי מצוקתי מהותי. לפעמים גם ההבדל בין אלו דק מאוד, וקשה לזיהוי. זהו תפקיד ההורים להציע מצד אחד תמיכה, ומצד שני כזו אשר מאפשרת לנער להתפתח ולפתח את כישוריו הוא. מצד שני, זה גם תלוי באותו הנער ויכולותיו.תמיכה היא תמיד עניין מורכב וקשה, ולא תמיד ברור מהי הדרך הנכונה ביותר. פעמים רבות יהיו טעויות, פעמים רבות גם הצלחות. כך או כך, ייתכנו קשיים לא מעטים ואף מורכבים ביותר. חשוב להבין כי קושי, או קונפליקט, אינו משהו המנותק או מפריע לחיים, אלא מאפיין את החיים – אנו נתקלים בקשיים שונים ומגוונים כמעט בכל יום ביומו. פיתוחם של כלים ומיומנויות להתמודדות הינו דבר קריטי ומהותי לעצם חיינו, וכך גם לחייו של הנער.
לעיתים, פתרון הקונפליקטים אינו צולח באופן טוב, וישנם חששות מהותיים מצד הנער. במקרים אלו, חשוב גם לאפשר בהבנה וקבלה טיפול נפשי. בעוד הסטיגמה של טיפולים נפשיים משייכת אותם למקרים קשים או אנושים, אין כך בפועל. פעמים רבות פונים לטיפול נפשי גם במצוקות נקודתיות, או מורכבות אחרות, גם אם באופן זמני.עם זאת, הטיפול עצמו אינו תמיד מהיר, ופעמים רבות נוגעים ברקמות הרכות של הנפש, אותן הסיבות שבגינן מופיע הקושי. חשוב לאפשר מרחב שיח בכדי לפתור בעיות, בעיקר אם מדובר בעניין שחוזר על עצמו שוב ושוב, ותפקידו של הטיפול הוא לאפשר מרחב כזה במצבים בהם לא ניתן אחרת.
אולי יעניין אותך לקרוא גם: חרדה חברתית: כל מה שהורים צריכים לדעת על חרדה חברתית במקום אחד
