לעומת זאת, במצבים הקיצוניים, מדובר בחרדה של ממש, על אותותיה הנפשיים והגופניים, אשר לעיתים אף מונעת מהאדם חיי חברה וכופה עליו הסתגרות והתבודדות.
מהן הסיבות להתפתחות חרדה חברתית?
עולם הרפואה הנפשי מתחלק בין אלו אשר מאמינים כי לכל תופעה נפשית ישנם גורמים רפואיים, או חווייתיים, אשר ניתן למדודם ולחזותם מראש, לבין אלו אשר גורסים כי התופעות הנפשיות שאנו חוזים בהן הינן תוצאה של תופעה סובייקטיבית ייחודית, אשר לא ניתנת להגדרה מילונית באופן מוצלח. או במילים אחרות, שכל מטופל מגיע עם מטען רגשי ונפשי שונה לחלוטין מאחרים, ועל כן התצורה הנפשית והסיבות לכך של אותה התופעה יהיו בהכרח שונות זו מזו, ועל כן סובייקטיביות.בהקשר זה, חרדה חברתית יכולה להיות תוצר של טראומה כזו או אחרת אשר נוצרה בשל סיטואציה נפשית-חברתית בעייתית, ועל כן טיפול המכוון להרגלי התנהגות, או הקניית כלים להתמודדות, יכול מאוד להועיל באופן נקודתי. או היא יכולה להיווצר כתוצאה מחוסר איזון הורמונלי – ועל כן טיפול תרופתי מדויק יכול להקל באופן משמעותי על החרדה. בעוד סיבות אלו יכולות להיות מועילות ביותר, נמצא כי על מנת לפתור את הבעיה עצמה במישור הסובייקטיבי, יש לפנות אל המטופל עצמו ולשמוע מהי חווייתו, כיצד הוא עצמו תופס את החרדה החברתית שלו, כיצד היא התפתחה, ומה משמעותה.
חרדה חברתית היא עניין סובייקטיבי
כאשר ניגשים לטיפול מתוך העמדה הסובייקטיבית, זאת אומרת ללא חקירה של מקורות המחלה אלא מתוך הקשבה הממוקדת כולה במה שיש למטופל לומר, מגלים פעמים רבות כי החרדה החברתית איננה בהכרח הבעיה עצמה כי אם נגזרת, או בהקשר עם, סימפטום סובייקטיבי אחר. בתצורה זו, החרדה החברתית הינה השלכה או קשורה לאופן נפשי אחר של ניסיון התמודדות עם הטראומה.במילים אחרות, הטיפול אינו ממוקד בחרדה החברתית כסימפטום אשר יש להעלימו, גם אם ללא ספק הקלה בתחושת המועקה עצמה הינו דבר חשוב, והקלה זו יכולה לאפשר למטופל להתמודד עם התצורות השונות של הבעיה. אם כן, הטיפול עצמו יתייחס למטופל והעולם הנפשי המורכב אשר הוא מביא עמו לחדר הטיפולים, הקשיים אותם הוא חווה, החששות, דאגות, בעיות והנושאים השונים אותם הוא מביא עמו.
מבחינה סובייקטיבית, אין נכון או לא נכון בחדר הטיפולים. ייתכן ויום אחד החרדה החברתית תתקשר לזיכרון ילדות, ולאחר מכן אל מחשבות שונות או שיחה שנערכה בינו לבין אדם אחר. ולעיתים יכול להיות והחרדה לא תהיה נוכחת, לא תופיע ולא תתקשר באופן קונקרטי לכאורה לדבר המתרחש בחדר הטיפולים. טיפול הינו תהליך מורכב, וכאשר מניחים כי הסובייקט בטיפול נושא את הידע (או המידע) באשר למה שעובר עליו, ניתן למקד באופן אישי ונכון יותר את מהלך הטיפול כנפשי, ולא בהכרח רפואי גרידא.מהן אפשרויות הטיפול בחרדה חברתית?
עולם הטיפול נוטה יותר ויותר לכיוון הטיפול התרופתי, מאחר וזה נראה לעיתים כפתרון ה"רפואי" והפשוט יותר. עם זאת, פעמים רבות התרופות הפסיכיאטריות נמצאות לא רק כלא מועילות לבעיות מסוימות, אלא גם עלולות להוביל למצבים של החסרה המונעים מטיפול נפשי קוהרנטי להתקיים.
אין בזאת לומר כי הטיפול התרופתי בהכרח פסול, להפך. ישנם מצבים – בעיקר קשים הכוללים חרדה עצומה, אי יכולת לתפקד, בעיות משמעותיות אשר עלולות לסכן את המטופל ובריאותו, וכדומה – אשר בהם מתן טיפול תרופתי יכול להביא את המטופל לכדי טיפול, דבר אשר אולי לא יתקיים בלעדיהן. אך הפנייה לטיפול התרופתי בתור ברירת המחדל הינה טעות, ויש להימנע מטיפול תרופתי כאשר זה מיותר.בהחלט ייתכנו מצבים בהם טיפול נפשי – בין אם בחרדה חברתית או בכל בעיה אחרת – יכלול שימוש תרופתי, בעיקר כדי להקל נקודתית על המטופל עד אשר יתאפשר אחרת. עם זאת, התרופה עצמה איננה הפתרון, ועולם הרפואה עדיין לא הוכיח חד משמעית מהי התרופה הנכונה למקרים של חרדה חברתית. ייתכן מאוד וכל חרדה חברתית מתאפיינת באופן שונה בין מטופלים, וקשורה בחוויות או עולם נפשי שונה וייחודי בין מטופלי למטופל.
אולי יעניין אותך גם: טיפים להתמודדות עם חרדה בגיל ההתבגרות
