זאת לצד לחצים מורכבים כגון מבחני הבגרות, לקראת הגיוס לצה"ל, מערכות יחסים ראשונות, וגם נושא ההתבגרות המינית ויחסי המין, ועוד. משום כך, פעמים רבות נתקלים בחרדות שונות אצל מתבגרים ובקשיים נפשיים אחרים.
מהי חרדה וכיצד היא נראית
חרדה (בלעז – Anxiety) מאופיינת על ידי תחושות חשש ומועקה מפני משהו העתיד לבוא. פעמים רבות מדובר בחרדה הקשורה בלחצים כגון מבחנים, עבודה, עומס בחיים האישיים, עומס בחיים החברתיים, וכדומה.החרדה קשורה בגוף, בכך שהיא מופיעה עם תסמינים גופניים – סחרחורות, בחילות, כאבי ראש, כאבים בחזה, כאבי בטן, וכדומה. כך, בהתקף חרדה למשל, מדובר במצב בו ישנה הצטברות של תחושות המצוקה המתעצמות עוד ועוד, עד לכדי סדרה של תסמינים גופניים היכולים להוביל אף לאובדן הכרה, או אפילו התקפי לב (לרוב בגילאים מבוגרים יותר).
החרדה אינה מופיעה רק בגוף, אלא היא מלווה פעמים רבות התחושות ותסמינים נפשיים. בין אלו יכולים להופיע דימוי עצמי נמוך, חששות מהחברה ולצאת למרחב החברתי, התנהגות נמנעת, ולעיתים גם יכולים להתלוות אליה דיכאון והפרעות מורכבות מאוד.כיצד מתאפיינת חרדה אצל מתבגרים
בגיל ההתבגרות ישנם אינספור קשיים אשר יכולים להעיב על המתבגר. רבים מהם קשורים בממדים החברתיים – מערכות יחסים ראשונות, מיצוב עצמי בחברה, פיתוח האישיות והזהות, התמודדות מול החברה, ועוד. אחרים יכולים להיות קשורים בציפיות ודרישות מהנער – מבחנים ובגרויות, אחריות אישית, לפעמים גם עבודה, דרישות במרחב המשפחתי, וכדומה. אל אלו גם נלוות מחשבות וחששות מהעתיד – התגייסות לצה"ל, מציאת המרחב האישי, ועוד.
מצבים אלו מביאים עמם תהיות, חששות, קשיים ואתגרים רבים, אשר פתאום על הנער להתמודד עמם כחלק מהתבגרותו האישית. אין ספק כי מצבים אלו יכולים להיות טריגר מהותי לחרדות, לטפח חששות קודמות, ולהוביל גם למצבים של התקפי חרדה. גיל ההתבגרות הינו קרקע פורייה פוטנציאלית להתפתחותה של חרדה ולטיפוחה, במיוחד אם לאותו הנער אין משענת יציבה ותומכת להיעזר בה.התמודדות עם חרדה בגיל ההתבגרות
תחילה יש לשים לב למרחב הקרוב ביותר, למרחב המשפחתי. פעמים רבות, זוהי המשפחה הקרובה אשר יכולה להציע את התמיכה החשובה ביותר עבור הנער. זו תלבש צורה שונה בין משפחות שונות, ואין שני מקרים דומים, אבל באופן כללי אפשר לומר כי אוזן קשבת ואהבה הן דרך המלך. כמובן שאין זה עניין פשוט, ולהציע אוזן קשבת – ללא שיפוט, ללא ניסיון לפתור את המצב עבורו, ובאמת להיות נכונים להקשיב ולהיות שם – אין זו משימה פשוטה. במיוחד לא כאשר הגורם הקובע אינו בהכרח המשפחה, אלא דווקא הנער.
מעבר לכך, במקרים מסוימים, חשוב לפנות גם לטיפול נפשי תומך – בין אם עבור המשפחה או עבור הנער. לדבר על הדברים בסביבה בטוחה ומתאימה לכך, זה דבר חשוב ביותר. בטיפול נפשי, ישנו מרחב אשר בו מתאפשר לומר הכול, ללא שיפוט וללא ניסיון לתקן. חשוב להבין זאת, טיפול נפשי מבוסס על פתיחות (ולא על כנות – למרות מה שרבים חושבים), עצם היכולת לבוא ולדבר זו כבר התחלה חשובה.הבעת חששות, קשיים וחרדות על מורכבותן דרך הדיבור והנכונות לשיח – זו נקודת המוצא ודלת הכניסה אל הנפש. פעמים רבות ישנה תחושה כי אי אפשר לדבר, אי אפשר להתמודד, אי אפשר לפרוס את הדברים בצורה ברורה כדי להצליח ולעשות עמם משהו. גיל ההתבגרות יכול לגרום לתחושות קשות אלו, ולהציב קשיים רבים אשר ירגישו כבדידות, ניכור, וחוסר יכולת לעשות דבר בנושא. פעמים רבות זהו הטיפול הנפשי אשר מציע צוהר קטן של אפשרות במקום בו ישנה תקיעות עצומה.
ראו גם:
הורים? זה מה שאתם צריכים לדעת על הקורונה
