דימוי עצמי נמוך אצל ילדים המתמודדים עם לקות למידה

מה מוגדר כלקות למידה?

לקות למידה מוגדרת כהפרעה  הקשורה להבנה או שימוש בשפה או שימוש ביכולת המתמטית. היא יכולה לבוא לידי ביטוי בקושי בקריאה, כתיבה, איות, הבנת הנקרא – לעיתים טקסטים פשוטים יובנו והקושי יצוץ עם טקסטים מורכבים יותר, או ביצוע חישובים מתמטיים.

תחת המטריה של לקויות למידה לא נמצאות הפרעות הנובעות מנכות כלשהי (עיוורון למשל), או פיגור שכלי וגם לא הפרעות חיצוניות כמו מצב כלכלי ירוד, הפרעה נפשית או סביבתית.

חוויית כישלון חוזרת ונשנית

ילדים בעלי לקויות למידה נמצאים זמן משמעותי בחייהם במסגרת שלא מוציאה (רוב הזמן) את החוזקות שלהם. יותר מכך, היא מבליטה גם מולם וגם מול סביבתם את החולשות שלהם.

ילדים אלה חווים תחושת כישלון חוזרת ונשנית. הם חשים כישלון גם מול עצמם וגם מול מוריהם או הוריהם שפעמים רבות מביעים את אכזבתם.

אמנם היום ישנה מודעות גבוהה יותר לנושא לקויות למידה, אך עדיין הילד יכול לשמוע את המילים "עצלן", "חסר מוטיבציה", ולעתים גם "טיפש". האכזבות ותחושות הכישלון מתקבעות בסופו של דבר והופכות לדימוי עצמי נמוך.

דימוי עצמי נמוך והרמת ידיים

ילדים עם דימוי עצמי נמוך לעתים מרגישים כי מראש הם נועדו לכישלון כשהם נדרשים לבצע משימה בתחום הלימודי. אם בכיתות הנמוכות הם השקיעו מאמצים והשתדלו, בכיתות גבוהות יותר ניתן אצל רבים מהילדים לראות סימנים של ייאוש וחוסר אונים.

חלק מאותם ילדים הופכים מסוגרים ועצובים יותר. אצל חלקם בא הדימוי העצמי הנמוך לידי ביטוי בהתנהגות עוינת ואנטי חברתית, התנהגות שבאה לכסות על החולשות.

מכעס להתדרדרות

הכעס וההתנהגות העיינת שיתפתחו אצל חלק מהילדים יתקבעו גם הם, ממש כפי שהתקבע אצלם הדימוי העצמי הנמוך. הכעס יכול להתפרץ החוצה במרידה במסגרת כמו הפרעות בשיעורים ואפילו ביצוע מעשים חמורים יותר בבית הספר.

הדבר נובע מהרצון "להצליח" או "לצאת מנצח" בבית הספר במקום להרגיש שוב ושוב כישלון שבא פעמים רבות עם יחס של זלזול כלשהו מהמורים והילדים. התדרדרות בהתנהגות יכולה לצאת מגבולות בית הספר ולהגיע אפילו לרחוב. ילדים אלה מועדים יותר להסתבך בקטטות או עבריינות.

איך משפרים את דימוי עצמי נמוך אצל ילדים?

על מנת למנוע את התקבעות הערך העצמי הנמוך, חשוב שההורים וגם בית הספר יראו כל הזמן לילד שהם איתו ולא נגדו ושנעשים צעדים לעזור לו:

אבחון

טיפול רגשי

הקניית כלים להתמודדות

טיפוח חוזקות

גשו לאבחון מהר ככל האפשר

כאמור, היום ישנה מודעות רבה בנושא ורוב ההורים ששמים לב לבעיה ממהרים לגשת לאבחון. אבחון חשוב מאוד. הוא נותן לילד לגיטימציה לחולשות שלו גם מול עצמו וגם מן הסביבה, ובנוסף מקבל כלים להתמודדות.

התחילו טיפול רגשי במידת הצורך

אם הדימוי העצמי הנמוך הספיק להתקבע וגרם להסתגרות או להתדרדרות בהתנהגות מומלץ לגשת לטיפול רגשי. חשוב להתאים את סוג הטיפול לאופי הילד ורצונותיו. ישנן היום טכניקות טיפול רבות.

תנו לילד כלים להתמודד עם הבעיה

חשוב להתייחס לבעיה באופן רציונלי ולא רגשי ולגרום גם לילד להתייחס אליה כך. חשוב לסלק את תחושות האשמה או הכישלון שליוו אותו ולהחליף אותן בפעולות אותן יוכל לבצע על מנת להתמודד עם הלקות. התייעצות עם אנשי מקצוע תספק את הכלים.

טפחו את החוזקות שלו

תנו מקום גם לטיפוח חוזקותיו של הילד ולא רק להתמודדות עם הקשיים. מצאו את התחומים בהם מגלה הילד עניין וחוזק ותנו להם מקום באמצעות חוגים ופעילות בשעות אחר הצהריים. מומלץ לשתף גם את בית הספר בחוזקות אלה ושגם בית הספר יתן להן מקום ויטפח.

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

משחק ילדים – איזה תפקיד יש למשחק בהתפתחות ילדים? ואילו יתרונות?

דיסקלקוליה – לקויות בחשבון