התמודדות עם התקפי זעם וטנטרום בילדים

מאת צוות הורים.נט
מאת צוות הורים.נט
התקפי זעם אצל ילדים, הידועים גם בתור "טנטרום", הם חלק שנראה לנו טבעי מהליך הגדילה של הילדים שלנו. ההורה ניצב פעמים רבות חסר אונים מול הילד שלו שמאבד פתאום שליטה, בוכה, צורח, משליך חפצים באוויר, נשכב על הרצפה ומבצע שלל פעולות אחרות שנראות בלתי ניתנות לשליטה.
התקפי זעם וטנטרום בילדים – כך תתמודדו
תקציר

פעמים רבות ההתקפים האלו עוברים תוך דקות ספורות, אולם יש מקרים בהם מדובר בבעיה חוזרת הדורשת פתרון. מה גם שהאופן בו ההורה מתנהג כתגובה להתקף הזעם עשוי להשפיע על ההתנהגות של ילדיו גם שנים קדימה. אז איך עושים את זה נכון?

מה מקורם של התקפי הזעם?

חשוב להבין שהתקפי זעם אצל ילדים בהחלט עולים בקנה אחד עם התהליכים שהם עוברים בשנים המוקדמות של חייהם – בעיקר בגילאי 4-2, בהם ההתקפים האלו נפוצים ושכיחים מאוד. זוהי תקופה בה הילד חוקר את עצמו ואת הסביבה, תוך שהוא מפתח מדי יום עצמאות הולכת וגוברת.

עקב כל אלה, הילד מתחיל לגלות רגשות ובוחן את הגבולות שהסביבה מציבה בפניו. חלק מרכזי מהחקירה הזו הוא לשבור את הגבולות מפעם לפעם ולהתנהל בצורה שלא נראית למתבונן מהצד כ"נורמטיבית". התנהגות שאמורה להביע את התגובה שלו לסיטואציה, כמו גם למשוך תשומת לב.

האם לתגובת ההורים יש השפעה על הופעת טנטרום?

יש הורים שמבטלים את התקפי הזעם ומשייכים אותם ל"גיל שנתיים הנורא", תוך שהם סבורים שההתקפים פשוט יחלפו מעצמם ככל שהילדים יתבגרו. בהרבה מאוד מקרים זה באמת קורה, אבל עדיין ההורה חייב להתנהג בצורה המצופה ממנו בעת התקפי הזעם כדי שלא לדרבן את הילד להיכנס ל"לופ" של התקף זעם אחרי התקף.

הדבר הראשון שההורה יכול לעשות הוא לנסות להבין את מקור הזעם, ולנסות במידת האפשר לטפל בו ישירות. התקפי זעם עלולים להיות תוצאה של ילד שהוא רעב או עייף, למשל, מצבים אותם יש צורך לפתור קודם כל בדרך לשיפור המצב. כמובן שהכוונה אינה לנסות "להרגיע" את הילדים באמצעות צ'ופרים שאינם קשורים לסיטואציה, כשגם התרחיש האחר בו ההורה כועס על הילד או אפילו נוקט מולו באלימות מילולית עלול לחולל את האפקט ההפוך.

ההתמודדות עם התקפי הזעם תלויה במידה רבה בשלב ההתפתחותי בו נמצא הילד וביכולת התקשורת שלו עם הסביבה הקרובה לו. אם הילד יכול לתקשר, באפשרות ההורה לדרבן אותו להביע את הסיבה להתנהגות הזו: בין בליל הבכי והצעקות, ייתכן מאוד שההורה יבין מה מפריע לילד. דגש מרכזי אחר הוא על דירבון הילד להתנהגות חלופית שעשויה לספק לו את החוסר שגורם לו להתקף (שוב, בהנחה שזהו חוסר שנכון לספק לו) או לחלופין לתרום להרגעה שלו.

חשוב להדגיש שהילד מחפש, במצבים של התקפי זעם, את הרוגע של ההורים. אם ההורה מגלה הבנה לילד ורגישות לצרכים שלו, ייתכן שהוא יתקדם בצעדי ענק לעבר פתרון הבעיה. הדבר לא בא על חשבון ההחלטיות והצבת הגבולות, המהווים חלק מרכזי אחר בהתמודדות עם התקפי זעם וטנטרום אצל ילדים.

אל תהססו להיעווץ עם מומחים

אם התקפי הזעם של הילדים חוזרים ונשנים, פוגעים בחוויית הגידול שלהם או מקשים על ההורים, הם בהחלט יכולים לפנות למומחים שונים שיסייעו לזהות את הבעיה השורשית, אם קיימת, ולפתור אותה יחד עם ההורה והילד. מדריכי הורים ויועצים למיניהם עשויים לבוא לעזרת ההורים ולספק את הסיוע שיקל על גידול הילדים, יפחית את התקפי הזעם וישפר היבטים אחרים בהתנהגות שלהם.

מקורות ולקריאה נוספת:
Anger, Irritability and Aggression in Kids
Rage attacks in pediatric obsessive-compulsive disorder: phenomenology and clinical correlates
Helping Young Children Channel Their Aggression

שתפו את המאמר
אולי יעניין אותך גם...
סיפורים לפני השינה לפעוטות וילדים, זה כל הסיפור - על מנהיגות חינוכית של הגננת
גן ילדים ומנהיגות חינוכית – מהי מנהיגות חינוכית נכונה?

אמנם תקופת הגן היא קצרה באופן משמעותי מתקופת בית הספר, אך בתקופת הגן, הילדים מקבלים את התשתית החינוכית שלהם.

הם לומדים את הבסיס של ההתנהגות בחברה, כיצד לעמוד על שלהם אך גם לדעת להתגמש, לומדים את חשיבותה של היוזמה, התרומה לחברה ושיתוף פעולה.

לקריאה »
ילד שסובל מדיסקלקוליה מנסה לחשב תרגיל על לוח
דיסקלקוליה – לקויות בחשבון

דיסקלקוליה "דיסלקציה במתמטיקה" היא קושי ברכישת מיומנויות בחשבון המתאימות לגילו של הילד. זוהי לקות למידה הנחשבת לוריאציה של דיסלקציה, אך בניגוד לדיסלקציה או דיסגרפיה הבולטות במקצועות רבים, דיסקלקוליה יכולה לא להיות מאובחנת לאורך זמן בגלל הספציפיות שלה למתמטיקה. איך אפשר להתמודד עם דיסקלקוליה ולעזור לילד לעמוד בדרישות המתמטיקה?

לקריאה »
תקציר
מטפלים,יועצים, פסיכולוגים ואנשי חינוך
זה המקום שלכם לחשיפה!
דילוג לתוכן