טיפול רגשי לילדים

כשאנחנו הופכים למבוגרים, אנחנו מתגעגעים לתקופת הילדות, אבל בזמן אמת לא קל להיות ילד או ילדה. ילדים בכל הגילאים חווים קשיים רגשיים, ואם ההתמודדות איתם לא נכונה התוצאה עלולה להיות הרסנית – גם בהווה וגם לעתיד שלהם. באופן טבעי טיפול בילדים חייב להתבצע ברגישות רבה מאוד, תוך התאמה לגיל של הילד או הילדה, ולרוב ההורים מעורבים בתהליך.
מטפלת ריגשית לילדים והילד שהיא מטפלת בו
מטפלת ריגשית לילדים והילד שהיא מטפלת בו
תקציר

באילו מקרים כדאי לשקול טיפול רגשי בילד או בן נוער?

טיפול מקצועי הוא המענה הנכון במקרים של חרדות ובפרט חרדה חברתית. לאינטראקציות עם בני אותו הגיל יש תפקיד משמעותי מאוד בהתפתחות בגיל צעיר, ולכן טיפול בחרדה חברתית משדרג במידה ניכרת את החיים.

עוד מצב שבו מומלץ לשקול טיפול, ובשלב ראשון להתייעץ עם מטפלת מנוסה, הוא דימוי עצמי ירוד. ילד שלא מעריך את עצמו הוא ילד שיתקשה לצמוח, ובנוסף הוא סובל שלא לצורך – וכדאי לעזור לו.

יש גם מקרים שבהם הצורך בטיפול ברור ומידי. ביניהם: התקפי זעם, הפרעות אכילה (אכילה רגשית או אכילה מועטה מדי), קושי בוויסות רגשי, הפרעות שינה שאין להן מקור פיזי, הרטבה בלילות, ואילמות סלקטיבית. עוד כדאי לדעת שיש מצבים שבהם ירידה בלימודים היא תוצר של קושי רגשי, ובכל מקרה טיפול רגשי לנוער משפר גם את התפקוד במערכת החינוך.

איך מזהים קושי רגשי אצל ילד או ילדה?

לפעמים המצוקות הרגשיות כאמור בולטות מאוד מפני שהן באות לידי ביטוי בהתנהגות לא מקובלת או מדאיגה מאוד כמו אלימות, אכילת יתר והימנעות מאינטראקציות חברתיות. יש גם מקרים שבהם ההורים עלולים לפספס את הצורך הטיפול. דוגמה טובה לכך היא רגישות יתר אצל ילדים – מצב שבו הילד או הילדה חווים אי נוחות משמעותית ביחס למרקמים מסוימים, רעשים ספציפיים, תחושות (למשל תוויות בגדים), ריחות ועוד. ילדים, ובמיוחד בגיל צעיר, לא בהכרח מבינים מה כל כך מפריע להם, זאת בזמן שהתגובה שלהם לאותו גירוי יכולה להיות קיצונית. המפתח לפתרון הבעיה הוא מודעות הורית לנושא. באופן כללי חשוב מאוד להיות ערניים וקשובים לילדים כדי לזהות כל קושי עוד לפני שהמצוקה מחמירה.

הדגשים העיקריים של טיפולים רגשיים אצל ילדים

אם אצל מבוגרים טיפול רגשי מבוסס בעיקר על שיחות, טיפול רגשי לילד או שיפור ביטחון עצמי אצל ילדים כולל מגוון רחב של כלים. בין השאר ניתן להיעזר במשחקים, ציורים, סיפורים ואמנות באופן כללי, גם כדי ליצור אמון וגם על-מנת לאפשר לילדים להביא את עצמם לידי ביטוי באופן מיטבי. ניתן כמובן גם לשוחח עם הילדים, בהתאם לגיל של כל מטופל או מטופלת ולמידת הבשלות הרגשית שלהם (יש לא מעט ילדים שמתגלים כמיומנים מאוד בלדבר על רגשות). עוד דגש חשוב הוא שילוב ההורים בתהליך, קודם כל על-מנת לקבל תמונת מצב מקיפה, ולאחר מכן על-מנת שיוכלו לתרגל עם הילדים את ההתנהגות הרצויה בין מפגש למפגש בקליניקה. בדרך זו ניתן לייצר שינוי אמיתי לטובה תוך זמן קצר.

שתפו את המאמר
אולי יעניין אותך גם...
התקפי זעם וטנטרום בילדים – כך תתמודדו
התמודדות עם התקפי זעם וטנטרום בילדים

התקפי זעם אצל ילדים, הידועים גם בתור "טנטרום", הם חלק שנראה לנו טבעי מהליך הגדילה של הילדים שלנו. ההורה ניצב פעמים רבות חסר אונים מול הילד שלו שמאבד פתאום שליטה, בוכה, צורח, משליך חפצים באוויר, נשכב על הרצפה ומבצע שלל פעולות אחרות שנראות בלתי ניתנות לשליטה.

לקריאה »
אבחון מוטורי אצל תינוק
יועצת התפתחותית – אבחון מוטרי וליווי התפתחותי

ההורה הישראלי הממוצע עוקב באדיקות – שלא לומר בחרדה – אחר ההתפתחות של התינוק שלו. השאיפה היא לראות איך הילד ביחס ל"נורמה", אם יש כזו, ואינו נמצא בפיגור בהשוואה למצב ה"תקין" בהתאם לגילו. בפועל, מדובר בתחום שכולל יותר גוונים מאשר שחור ולבן.

לקריאה »
תקציר
מטפלים,יועצים, פסיכולוגים ואנשי חינוך
זה המקום שלכם לחשיפה!
דילוג לתוכן