כיום, נהוג להתייחס אל ההתמכרות כתופעה בעלת אפיון ספציפי לאותו סובייקט. זאת אומרת, ייתכן מצב בו מדובר בבעיית התמכרות אשר תראה ייחודית, כגון אספנות אובססיבית, או משחקי מחשב, וכדומה.
מהי תופעת ההתמכרות, וכיצד היא מתפתחת בנפש? האם ישנו קשר בין בעיות התמכרות וגיל ההתבגרות? כיצד ניתן להתמודד עם בעיות התמכרות באופן בריא ויעיל? ומתי התנהגות מיטיבה המתמקדת באובייקט מסוים הופכת לבעיית התמכרות?על בעיות התמכרות ואפיוניהן
באופן כללי, בעיות התמכרות אינן נראות זהות בין אנשים שונים. במיוחד לא כיום, כאשר ההתמכרות הפכה מבעלת מיקוד בחומרים ממכרים להתנהגות ועניין נפשי בפני עצמם. כיום גם מבחינים בין התנהגות שלכאורה נראית התמכרותית (כגון אספנות), לבין כזו אשר בבסיסה אכן עומדת התמכרות בלתי נשלטת.
התמכרות, כפי שכבר נרמז, הינה תופעה המאופיינת בחוסר שליטה. ניקח תופעה יחסית פופולרית ולא מזיקה, כגון אספנות של חוברות קומיקס. זו יכולה להיות מיטיבה ומהנה, שלא לדבר על בעלת גוון חברתי המאפשר לאותו אדם להיות חלק מקבוצה מסוימת. התמכרות לאיסוף חוברות קומיקס, לעומתה, תלווה בגוון של איבוד שליטה, הוצאות בלתי נשלטות, ואפילו התנהגות אנטי-חברתית. אדם מכור יתנהג באופנים פוגעניים והרסניים, כלפי עצמו ואחרים, בכדי להשיג את האובייקט הנדרש בעיניו.מסיבה זו, עולם בריאות הנפש יודע כיום להתייחס להתמכרות אפילו אם לא מדובר בחומרים ממכרים בפני עצמם. אך כמובן שתתכן התמכרות לחומרים הידועים – אלכוהול, סמים, וכדומה. חומרים אשר בפני עצמם מזיקים ופוגעניים לאותו אדם המשתמש בהם. במיוחד כאשר מדובר בכמויות ניכרות וללא שליטה באופן השימוש בהם.
גיל ההתבגרות ובעיות התמכרות
חשוב לציין כי בעיות התמכרות אינן אופייניות רק לגיל ההתבגרות, ובוודאי שאין גיל זה יכול לנבות בעיות התמכרות עתידיות. באופן זה, חשוב להבין כי ההתמכרות עצמה הינה תופעה, וללא הבנה מעמיקה יותר של עמדת המכור עצמו כלפי ההתמכרות – קשה מאוד לדבר אליה במובנים טיפוליים. כך, למשל, עבור אחד החומר הממכר מהווה בריחה מבעיות, ועבור האחר הנאה רצופה אשר אינו מעוניין לוותר עליה. אלו שתי עמדות שונות בתכליתן, והטיפול בשני המקרים לא יהיה זהה.בגיל ההתבגרות, כאשר הנער ניצב בפני אינספור קשיים מסוגים שונים, מופעלים לחצים נפשיים וחברתיים עזים על הנער. ישנם כאלו אשר ייטיבו להתמודד עם כך, בין אם בזכות עצמם או בזכות תמיכה, אך ישנם אלו אשר ינסו לחפש פתרונות ללחצים אלו. פתרונות אלו יכולים להיות בתצורת בריחה, בתצורת ניסיון להשתלב בקבוצה מסוימת, ניסיון למצוא מזור והקלה, וכדומה. באופן זה יכול אותו הנער לפתח התמכרות.
ההתמכרות למעשה יכולה להיות בהתפתחות מודעת יותר או פחות. זאת אומרת, יכול נער לבחור להשתמש בסמים, בהיותו מודע לחלוטין לסיכונים הכרוכים בכך (ואולי אף בגין אותם סיכונים), ואחר יכול לפתח זאת ללא מודעות לתהליך או להיותו מכור. כך התמכרות אינה למעשה משהו ברור כשמש, אלא בעיה אשר ניתן לזהותה בדיעבד – כאשר היא כבר פעילה.התמודדות עם התמכרות בגיל ההתבגרות
התמכרות אינה עניין פשוט, וההתגברות עליה אינה יכולה להיעשות ללא עזרה מקצועית. הבעיה עם התמכרות היא החזרתיות שבה, מאחר וזו יכולה לשוב ולהופיע בעתיד, ולעיתים ביתר שאת. מצד שני, ההתמכרות בפני עצמה היא בעיה, אך היא לא ה-בעיה. כאשר אדם מפתח התמכרות, לרוב העניין קשור במניע אחר, אשר הוביל אותו לפתח נטייה התמכרותית.
בטיפול נפשי לבעיות התמכרות, למעשה לא מטפלים בהתמכרות עצמה. הטיפול בהתמכרות מכונה "גמילה", והוא אכן מביא למצב בו השפעות ההתמכרות אינן נותנות אותותיהן הגופניים. במילים אחרות, בגמילה הגוף עצמו עובר את הגמילה, ומונחת התשתית הבסיסית לעבודה נפשית אשר תאפשר התמודדות בטיפול עם ההתמכרות.לאחר הגמילה, אז מתחילה העבודה הקשה באמת – להבין את ההתמכרות, את סיבותיה, כיצד להתמודד עמה, והאם אפשר לפתח אסטרטגיות נפשיות בריאות להתמודדות עם מצבים בהם עלולה להיות נסיגה (relapse) אל ההתמכרות.
