הגיל הרך, גילאי 3-6
כאשר מדובר בילדים בגיל הרך ישנה נטייה לנסות להעלים את המצב הבטחוני ולא לדבר עם ילדים בגיל הזה על מה שבאמת קורה. נטייה זאת היא הגיונית אך לעיתים ההסתרה דווקא פוגעת בילד, במיוחד כאשר הוא נחשף למידע בפעם הראשונה ממקור שהוא אינו הוריו שמתווכים לו בצורה הנכונה. לכן חשוב שתדברו עם הילדים, גם בגילאים האלו תוך מעקב אחר כמה עקרונות.
מתן מידע קצר וממוקד
כאשר מדובר בגיל הרך מומלץ כן לתת מידע אמיתי על מה שמתרחש, במיוחד אם הילד אינו הולך למסגרת וחווה את השינוי ביום יום, אך עשו זאת בצורה קצרה וממוקדת מבלי להכנס לפרטים גרפיים או מילים שהם אינם מסוגלים להבין.הרגעה והסתייגות
לאחר שאתם מתווכים את המצב חשוב לתת קונטרה מרגיעה. הבהירו לילדים שהם בטוחים ואפילו הסבירו למה. נסו לתווך זאת בצורה נעימה כדוגמת "יש לנו בבית חדר מיוחד שמגן עלינו" או "האזעקות שאתה שומע נועדו לסייע לנו להתמגן בזמן". בגלל שהילדים עוד לא לגמרי מבינים את המשמעות של גל טרור ושל מלחמה, חשוב לתווך להם בצורה שלא תגרום לחרדה, אלא להכרה במצב עם תחושת מוגנות כמה שאפשר.
חיבוק ומגע
לילדים בגיל הרך המגע והחיבוק של ההורים חשוב מאוד ובאמת יוצר תחושת מוגנות ואופטימיות. תוכלו אפילו לנהל את השיחות הללו תוך חיבוק או ליטוף של הילדים כדי ליצור וודאות גם במילים שלכם וגם במגע שלכם.ילדי ביה"ס, גילאי 7-10
ילדים בגילאי בית הספר היסודי הם עדיין ילדים קטנים אך בשונה מהגיל הרך הם מבינים וחשופים יותר למצב. בעידן הרשתות החברתיות קשה מאוד לנתק את הילדים מהמסך ולמנוע מהם להיות חשופים לכל מה שקורה ברשת, אך מדובר בימים אלו בדבר חשוב מאוד, לכן שקלו אפילו להפסיק את השימוש שלהם ברשתות אלו לזמן מה. ניתוק זה לא יכול להחליף שיחה רצינית אתכם אשר תתווך להם את המצב באופן ראשוני לפני שהם נחשפים לכך מחבריהם ומשאר העולם.
מתן פרטים מאוזנים
כמו שאנחנו רוצים ודאות כך גם ילדים רוצים ודאות, ולכן אנו צריכים כן לספק לילדים פרטים אך לוודא שאנו עושים זאת בצורה חכמה. ספרו לילדים את שקורה באופן מאוזן, לדוגמא אם אתם מדברים על החטופים, ספרו שיש מגעים להחזרתם ושארגונים מהעולם דואגים למצבם. זכרו כי הם כבר בגיל שבו הם יכולים להגיע לפרטים בעצמם, ולכן אם הם שואלים חשוב לא להתחמק ולכן לגעת בנושא.הסברים הגיוניים
כנראה ששימוש במושג חדר קסמים בהקשר הממ"ד לא יעבוד מול גילאים אלו, ולכן חשוב לנסות לתת הסברים הגיוניים. אפשר להתעמק באופן הפעולה של כיפת ברזל או בארגון של צה"ל כדי לתת תחושת מוגנות שגם תשכנע אותם.
בני נוער, גיל 11 ומעלה
בגילאים אלו הילדים כבר חשופים לגמרי לכל מה שמתרחש, גם מחברים וגם מהרשתות. למרות שמדובר בגילאים גדולים יותר, חשוב לא להמעיט בחיבוקים ובמגע וכן לדבר עם הילדים באופן יומיומי על מה שמתרחש. לעיתים הם לא ישתפו אותנו או לא יביעו דאגה ברורה כמו בגיל צעיר יותר. כמו כן, בגלל שהם עשויים להבין יותר הם חשופים מאוד להתפתחות חרדה אצל ילדים, ולכן אפשר גם לשקול סיוע רגשי מגורם מקצועי.מענה לשאלות
חשוב לתת מקום לשאלות וגם לתת להן מענה. כמובן שהתשובה צריכה להשתנות בהתאם לכל גיל, אך השאלות נותנות מקום לילדים להביע דאגה ולשתף את ההורים. כאשר הילד מעלה שאלה מומלץ לשאול אותו מדוע הוא שואל, וגם לשאול אותו מה הוא כבר יודע על הנושא ולאחר מכן להשלים לו את התמונה בצורה מותאמת – זכרו את העקרונות של כל גיל שציינו.
תיווך המצב לילדים הוא מורכב ולא פשוט, אך על מנת שנוכל אנו כהורים לעשות זאת בצורה טובה חשוב שנשים לב גם לטפל בעצמנו. זאת יכול להיות הן בעזרת סיוע של איש מקצוע בטיפול רגשי והן בשמירה על אופטימיות ותקווה בין ההורים ובין המבוגרים שהילד פוגש. הרגישו בנוח ובנכונות להתייעץ על דברים שאתם לא בטוחים בהם!
